top of page
Search

האומץ להיות בלתי מושלם

Updated: Nov 1, 2021

כואב לי. רוב הזמן כואב לי משהו. הגב, כפות הרגליים, העיניים, השוקיים, הראש (אוי הראש).


סבתא שרה (ז"ל) היתה אומרת לאמי "אדם חולה, שונא". היא התכוונה לכך שעלינו לדאוג לצרכים שלנו ולהרגיש טוב כדי שנוכל להעניק לילדינו. לכן, סבתא שרה היתה מפצירה באמי- "קודם תאכלי את ואח"כ תאכילי את התינוק (אחי הבכור)".

מרבית חיי הבוגרים מלווים בכאבים.


ציפיתי מעצמי להיות האמא שתמיד מכילה, תמיד סבלנית, תמיד מבינה, תמיד קשובה, תמיד מגנה, תמיד בנוכחות ווואלה, החיים לא מושלמים. אני לא מושלמת ולכן גם לא אמא מושלמת.


הכאבים הרבה פעמים מורידים את מצב רוחי, את כמות הסבלנות שברשותי, את יכולת ההכלה וההקשבה ואז לא תמיד אני האמא המיטבית שדמיינתי שאהיה.


קל להאשים את עצמינו ולהתהלך עם תחושת האשמה שכן אם אני חשה אשמה זה בגלל שאני אמא טובה שאכפת לה.


אז זהו, שלא. רגשות האשם לא מקדמים אותנו לשום מקום, להפך הם מפריעים לנו להיות בהקשבה לעצמינו ובקבלת עצמינו.

כשנקבל את עצמינו כמו שאנו, עם יכולותינו ומגבלותינו, נהיה יותר פנויים להעניק לסביבה שלנו ונהיה מודל מדויק ובריא יותר לילדינו (הרי כולנו רוצים שילדינו יאהבו ויקבלו את עצמם כמו שהם).


זו עבודה לא פשוטה אבל חשובה מאוד. לא עובר יום שפולשת למוחי המחשבה שאני יכולה להיות יותר טובה- אמא יותר טובה, אדם יותר טוב, בת זוג יותר טובה.

זה אימון. אימון בקבלה עצמית של מי שאני והתבוננות פנימית למה שאני זקוקה כדי להיות במיטבי.


אני מזמינה גם אותך להתחיל להכניס לחייך את המנטרות: "אני אמא טובה דיה", אני אבא טוב דיו", "אני עושה כמיטב יכולתי", "אני ראוי/ה לאהבה", "אני נהדר/ת"

וכל מנטרה שתעזור לך להרגיש שלם/ה עם עצמך כי מושלם לא קיים בחיים אבל בהחלט אפשר להרגיש שלמים עם מי שאנו.


אדוה.





1 view0 comments
bottom of page