לפני שני לילות היה לנו לילה קשוח עם נמרוד (עוד מעט בן 6). הוא התעורר בשעה 03:30 ואמר שחלם חלומות רעים וסרב לחזור למיטתו בטענה ששם הוא חולם חלומות רעים. ניסינו לחבק, לומר מילים טובות, לכוון אותו לחשוב על דברים נעימים ועוד כל מיני, לשווא. לא הסכים לחזור למיטתו ורצה לישון במיטתנו (מה שלא מקובל בכלל אצלינו בבית).
מצד אחד חששנו מלתת יותר מדיי תשומת לב שתהפוך את העניין להרגל ומצד שני רצינו להיות שם עבורו ולא ידענו מה לעשות. בסוף, הצענו לו לישון בסלון עם השמיכה שלו כי כבר היתה השעה 04:30 (שעה של דיבורים 🤦🏽♀️) ולזה נמרוד הסכים. מיותר לציין שהשינה שלנו הלכה קאפוט, אבל נמרוד חזר לישון.
בבוקר כולנו היינו גמורים ולקח לנו מלא זמן להתארגן ולצאת מהבית.
במהלך היום העניין הטריד אותי מאוד. לא רציתי שנמרוד יחשוב שזה בסדר לישון בסלון. מעבר לכך היה לי חשוב ליידד אותו שוב עם מיטתו ושלא יתפוס אותה כמקום מאיים. חשבתי וחשבתי ובסוף החלטתי ליצור יחד עם נמרוד ושיר לוכד חלומות.
אחה"צ, כשחזרו מהגן, עשינו שיחה משפחתית, תיאמנו ציפיות לגבי השינה- מה מקובל (לישון במיטה), מה לא מקובל (לישון בסלון או אצלינו), הסברנו שאולי ספר שקראנו לפני השינה, בו תוכן קצת מעציב יכל להשפיע על החלומות, ושאלנו את נמרוד מה יכול לעזור לו במקרה של חלום רע.
נמרוד הציע שאני ואורן נכתוב לו מכתב עם מילים נעימות שיהיה לידו, אני הצעתי להכין לוכד חלומות והסברתי את משמעותו, וזה בדיוק מה שקרה.
מסקנות: בסיטואציה לא נוחה, לרוב אנחנו זורמים, מאלתרים לפי מה שנראה לנו נכון באותו רגע. אם נשארתם עם תחושה לא נעימה, מטרידה-
💡 חישבו מה הפריע לכם. 💡עשו תיאום ציפיות עם הילד שבו תשקפו רגשות שלכם ושלו. 💡תנו לגיטימציה לרגשות. 💡הסבירו מה אפשרי ומה לא. 💡עודדו את הילד להציע פתרונות ואם אין לו אז תעלו אתם מספר אופציות ואפשרו לו לבחור. 💡יישמו בעקביות את מה שהוחלט. 💡עודדו את הילד בהתקדמותו ביישום.
והנה התמונות שלנו מרגעי היצירה 😍 לילה טוב וחלומות נעימים 😴
