יום שבת התחיל זוועה. קמתי עם מצב רוח ירוד. כל דבר הטריף אותי, במיוחד הילדים, הריבים שלהם, הצעקות שלהם והתלונות שלהם. הייתי עצבנית וחסרת סבלנות וזה לא אופייני לי. לאחר ארוחת הבוקר התארגנו לקראת יציאה מהבית לאטרקציה. לא יכולתי לצאת באנרגיה הזו מהבית כי ידעתי שכל היום ימשיך ככה, זוועה. עצרתי הכל, נכנסתי לחדר, ישבתי עם עצמי, נשמתי, כתבתי וחשבתי. יצאתי מהחדר, אספתי את כולם בסלון ושיתפתי אותם בתחושה שלי. אמרתי להם שאני שמה עכשיו שיר מקפיץ וכולנו משתחררים, רוקדים ומעלים את מצב הרוח והאנרגיה. עשינו זאת ואכן האווירה השתפרה (לא עפתי בשמחה וצהלה אבל הרגשתי יותר טוב ממקודם) ויצאנו. הילדים נהנו, אני נהניתי לראותם משחקים ומתלהבים ובעיקר הייתי מרוצה ששיניתי את התדר.
החיים מורכבים ורוב הזמן אנחנו לא צוהלים משמחה. מה שחשוב לדעתי, זה לעצור את האוטומט ולבחור לעשות דברים אחרת. גם אם היום התחיל על הפנים, זה לא אומר בהכרח שכל היום חייב להמשיך כך.
מה עושים?
קודם כל עוצרים ונושמים
בודקים מה עובר עלינו
עושים פעולה שמרגיעה אותנו
משתפים את סביבתנו הקרובה ועושים יחד פעילות משחררת
ממשיכים ביום שלנו
אפשר גם אחרת!
שתפו אותי איך אתם משנים את תדר האנרגיה שלכם כשהאנרגיה נמוכה
שבוע נפלא לכולם! אדוה.
